כותב: בן גלבוע
ב-14 לאפריל ילחמו מקס הולווי ודסטין פוריאה על חגורת האליפות הזמנית בקטגוריית ה-155 פאונד (70 קילו) של ה-יו-אף-סי.
מדובר בקרב חשוב מכמה סיבות. הוא מתרחש תחת צל השעייתו של האלוף חביב נרמגומדוב, והמנצח יקבל הזדמנות להילחם בו. סיבה נוספת היא שמקס הוא האלוף בקטגורית ה-145 פאונד (66 קילו), והאפשרות שלוחם יחזיק שתי חגורות אליפות היא תמיד מעניינת. מעבר לכל אלא, תוצאת הקרב תעצב מחדש את נוף קטגוריית ה-155 פאונד, שכבר עכשיו היא הקטגוריה עם הכי הרבה כישרון בארגון.
סיבות אלו אמנם לגיטימיות אבל הן חיצוניות - סיבות שקשורות להשלכות של הקרב, לרעש שמסביב. הן נוגעות יותר בפן הבידורי של הספורט מאשר לספורט עצמו, שמוגבל בין גדרות הזירה. הרי, בסופו של דבר זה מה שחשוב באמת - שני לוחמים שבוחנים את עצמם אחד מול השני. כל השאר? הפוליטיקה והדרמה? זה אקסטרה.
למזלנו, הקרב הזה חשוב לא פחות בגלל סיבות עמוקות הרבה יותר. לא רק בשבילנו כצופים, אלא גם להם, הלוחמים.
זה לא יהיה המפגש הראשון של מקס ודאסטין. הם נלחמו כבר לפני יותר משבע שנים, בפברואר 2012. מקס, אז בקושי בן עשרים, קיבל את כרטיס הכניסה ל-יו-אף-סי בהתראה קצרה של שבוע. הוא הגיע עם מאזן מבטיח של ארבעה קרבות, ארבעה ניצחונות בזירה המקומית בהוואי במשקל 155 פאונד. הקרב הזה, ביו-אף-סי 143 בלאס וגאס, היה הקרב הראשון שלו במשקל 145 פאונד.
לדסטין, בן העשרים ושלוש דאז, היה זה הקרב החמישי בארגון. הוא ניצח את כולם עד כה, עם פי שלוש ניסיון ממקס - 12 קרבות, הפסד בודד אחד. לוחם כישרוני ומבטיח. על הנייר הוא היה הפייבוריט, וכך גם התגלגל הקרב.
בהתחלה מקס נראה טוב - איגרוף טכני וחד, קצב גבוה ויצירתיות. הבעיה היא שהוא היה ילד שהתרגש מגודל המעמד והתפרע. לאחר ניסיון כושל לברך מעופפת, דסטין אחז בגופו הצנום של מקס וגרר אותו לרצפה. שם הקרב היה חד צדדי לחלוטין. תוך שניות מקס חסר האונים מצא את דסטין רוכב על גבו. כמה שניות לאחר מכן, מקס כבר נלכד בבריח-יד שהפך לחניקת משולש בין רגליו של דסטין. מקס נלחם ונאבק, אבל לא היה לו את הידע או הניסיון.
שלוש דקות ועשרים ושלוש שניות לתוך קרב הבכורה שלו ביו אף סי, מקס הולוואי הפסיד את מאזנו המושלם בעקבות הכנעת בריח-יד במשולש במאונט. ברוך הבא לליגה של הגדולים.
לאחר הקרב, מסלולי שני הלוחמים היו דומים להפליא, עם מספר נקודות שמאפשרות השוואה ישירה בין השניים. הנקודה הברורה והחשובה ביותר הגיעה בדמותו של קונור מק'גרגור, שהיה בדרכו להפוך לכוכב הגדול ביותר בספורט. מק'גרגור דרס את מקס בקרב שנראה יותר כמו התעללות של אח גדול מאשר תחרות. את דסטין הוא חיסל תוך פחות מדקותיים.
את שניהם זה שם בעמדה לא נוחה. מקס הפסיד שניים מחמישה קרבות מאז ההפסד לדסטין. היו לו חורים ברורים על הקרקע, הוא היה קטן וחלש יותר מרוב מתחריו, וכל פעם שניתנה לו הזדמנות להתחיל להתקדם לצמרת המחלקה, הוא נחל תבוסה. בן עשרים ואחת עם תינוק בבית, וכבר קוראים לו Journeyman, כלומר איש-דרך: לוחם נחמד, אבל לא יוצא דופן. עוד אחד.
ככה גם התחילו לקרוא לדסטין. מאז הניצחון על מקס, הפסיד שלושה משבעה קרבות. לא נורא, אבל לא טוב. רק לפני שנה-שנתיים נחשב לכוכב עולה, וכעת נראה שהוא יהיה רק מדרגה בעלייתם של אחרים.
יש הרבה דרכים לשנות כיוון, לשנות חיים. הרבה כלים ועבודה והשקעה מכל מיני סוגים. אבל כל שינוי מתחיל בהחלטה. רוב האנשים במצבם היו בוחרים להשלים עם גורלם, או לפחות להוציא ממנו את המיטב. היו שוקלים לוותר, לנסות משהו אחר, להכין את הקרקע ליום שאחרי. רוב האנשים אף פעם לא יהיו אלופים.
אבל מקס הולוואי החליט אחרת, והרי התוצאות: את היריב הבא שלו הוא עצר בסיבוב השני, וגם קיבל בונוס על זה. הוא הכניע את היריב לאחר מכן. הוא נתן נוקאאוט לשניים הבאים בתור והחל לטפס במעלה המחלקה. כיום, 13 ניצחונות רצופים לאחר הפסדו האחרון, הוא אלוף העולם הבלתי מעורער ב-145 פאונד.
גם דאסטין עשה החלטה דרמטית - לעלות קטגורית משקל ל-155 כדי להיות עמיד יותר, חזק יותר, חד יותר, וכך היה. בעשרת הקרבות מאז ניצח שמונה פעמים באופן מרשים.
מקס ניצח פעמיים את ג'וזה אלדו, האלוף המיתולוגי ב-145. דסטין נלחם פעמיים באדי אלוורז, האלוף לשעבר ב-155. שניהם ניצחו את האגדה החיה אנטוני פטיס. לשניהם יש שלושה בונוסים על ביצועיהם בארבעת הקרבות האחרונים. מקס עצר את בריאן אורטגה הבלתי מנוצח, דאסטין ניצח את ג'סטין גייצ'י ונתן לו את הפסדו השני אי פעם.
ועדיין, למרות הדמיון על הנייר בין השניים - מסע דומה בארגון, יריבים דומים, סגנון אגרסיבי ומהיר, ארגז כלים עמוק ויצירתי - תופסים כל אחד מהם בצורה שונה לחלוטין. זה לא מפתיע - מקס הוא אלוף, דאסטין לא. מקס לא נלחם קרבות - הוא מנהל אותם, מבשל את יריביו עד שהם קורסים ויוצא יחסית ללא פגע. דסטין נגרר למלחמות התשה אלימות וכואבות. למרות שדסטין ניצח את מקס באופן משפיל, בקרב החוזר שלהם הוא האנדרדוג.
ולכן הקרב הזה הוא הזדמנות נדירה. קרבות חוזרים לא קורים בדרך כלל בהפרש כה גדול, לא רק בשנים אלא גם בשלב בקריירות של הלוחמים. בפעם הראשונה הם היו ילדים בקטגוריה נמוכה. כעת הם נפגשים בשיא הקריירה שלהם, כל אחת אגדית מסיבותיה שלה, על האליפות בקטגוריה החשובה ביותר בספורט. מתי ראינו זוג לוחמים נפגשים לראשונה בתחתית ההר, רק כדי להיפגש שוב בפסגתו? מתי עוד פעם נוכל להשוות באופן כל כך ישיר בין גרסאות שונות של אותו לוחם? אני לא זוכר מקרה נוסף, במיוחד לא בקנה מידה שכזה.
זה לא קשור לפוליטיקה, לדירוגים, למה שיקרה אחרי או מעבר לזירה באותו ערב. זה המבחן האישי שלהם, החשוב ביותר שלהם, ואנחנו נזכה לצפות בתוצאות.
ב-14 לאפריל ילחמו מקס הולווי ודסטין פוריאה. הם ילחמו על החגורה, על כסף, כבוד ותהילה. אבל יותר מהכל, הם יעמדו בכלוב אחד מול השני לאחר שבע שנים ארוכות, וילחמו בגרסאות של מי שהיו אז, כדי להוכיח לעצמם, ולנו, בדיוק מי הם היום.
אה, כן, שכחתי לדבר על מה שלדעתי יקרה בקרב עצמו. למען האמת, אני לא יודע. אבל אם הייתי צריך לנחש?
הם ירחרחו אחד את השני קצת, יהיו זהירים במהלך הסיבוב הראשון, שיתחמם לאיטו. צפו שדסטין יזרוק יותר מכות עם יותר כוח, ויש מצב שמקס יהיה בבעיה. הקרב ימשיך להבשיל בסיבוב השני, כשמקס ישתלט על הקצב. דסטין ינסה להגיב עם מכות צולפות, זה כנראה גם מתי שהוא ינסה לקחת את הקרב לקרקע, אבל הפעם מקס יהיה הרבה יותר מוכן. מקס יגביר את הקצב בסיבוב השלישי, וגם יחטוף על זה כי דאסטין כבר יתחיל לתזמן אותו. אם הקרב יגיע להחלטה (25% סיכוי), מקס יזכה בה. הוא גם יכול לעצור את דאסטין, במיוחד בסיבוב הרביעי (35%). אבל באותה מידה, דאסטין יכול לזעזע את מקס, לגרור אותו לקרקע ולסיים אותו שם (35%).
בשביל הכיף, רק בשביל הצחוקים, אתן גם סיכוי שדסטין מסיים את מקס תוך פחות מארבע דקות, בדיוק כמו במפגש הראשון שלהם (5%). דמיינו את זה - שבע שנים, כל מה שקרה, כל מה שעברו רק כדי להגיע לאותה תוצאה. זה לא שאין תקדים, וב-אמ-אמ-איי הרי, הכל יכול לקרות.
Commenti