בשנת 2004 בתחרות הK-1 המפורסמת שנערה בנגויה יפן, משך קרב אחד צומת לב רבה.
בצימוד שנרך בקרב הפגיש בין שני לוחמים מדציפלינות שונות לגמרי. מצד חד ארתור וויליאמס, מתאגרף מקצועי שנלחם במספר מעמדים על אליפויות עולם באגרוף (תחת ארגונים שונים). מהצד השני אלכסי "העקרב האדום" איגנשוב, לוחם מואי תאי מהזרם היותר מסורתי, טכני וקר רוח.
המפגש בין שני הסגגנונות, אגרוף מול אגרוף תאילנדי ייצר באזז גדול. מערב מול מזרח, רגלים מול ידיים. הקרב מבליט את לטעמי את הצורך המוחלט להבין כמה שיותר רובדים של אומנויות לחימה. כמה קשה החשיפה לטכניקות לא מוכרות, לשיטות לחימה שונות בפעם הראשונה. כאמני לחימה אנחנו חייבים לחשוף את עצמנו ולהמשיך ולהיות תלמידים וחוקרים ללא הרף. הטכניקות והשיטות היעילות של היום הופכות להיות לא מספיקות מחר... את אותו סיפור אגב אפשר לספר על עולם הMMA אבל זה יחכה לפוסטים הבאים...