הרבה מתאמנים שואלים מה עושים מול יריב לא קונבנציונלי. לכו תדעו מה יעשה, מתי ואיך. הרבה פעמים הם בעיה מתסכלת ומסוכנת.
זאת בדיוק הסוגייה שג'וזף ולטליני נאלץ להתמודד איתה בקרב שלו מול ריימונד דניאלס. דניאלס הגיע מתחום הקרטה, עם התמחות ב-point karate. אלו תחרויות בהן חייבים לגעת ולצאת מהר - לעשות בליץ ליריב ולזוז הרבה.
אז מה וללטליני - לוחם קיקבוקסינג קלאסי - עשה? דבר ראשון הוא הרים ידיים ושמר את הראש. דבר שני - הוא צעד קדימה. כשמצמידים יריב בועט לחבלים, אין לו ממש מקום לבעוט יותר.
בנקודה הזו לדניאלס יש שלוש אופציות:
ללכת קדימה, אבל אז ולטליני ינסה לנסר אותו עם קומבינציה בטווח קרוב. כאיש קרטה, דניאלס מומחה בלחימה בטווח רחוק ולחימה קרובה לא טובה
לו.
ללכת שמאלה, אבל אז ולטליני ישבור לו את הרגל עם בעיטה חזקה. גם לא משהו.
ינסה מזלו ימינה, ויחטוף הוק לסנטר.
נשמע כמו אסטרטגיה פשוטה, אבל קלה לביצוע היא לא - לאורך הסיבוב הראשון ולטליני היה מאוד סבלני וספג לא מעט מכות. אפשר לחשוב שהסיבוב היה של דניאלס (כפי שהפרשנים מכריזים), אבל ולטליני נלחם בדיוק את הקרב שהוא רצה להילחם, והשקיע הרבה עבודה שמשתלמת לו כבר עם פתיחת הסיבוב השני.
בנקודה הזו דניאלס כבר עייף, חבוט ברגליו וחושש מהלחץ המתמיד ש
ל ולטליני. מכאן זה היה רק עניין של זמן (רמז - כשמישהו מפחד מבעיטות נמוכות, תבעטו לו לראש).
אז איך מתמודדים עם יריב לא קונבנציונלי? בטקטיות, עם משמעת והגנה טובה, עם הבנה של איך ליצור הזדמנויות ולנצל אותן - כמו שאמורים לעשות תמיד, מול כל יריב.
Comentarios